הרכב של רחל אמנו

הסיפור שהסעיר את מפקדי הצבא ברצועת עזה

הרכב של רחל אמנו

דמי ביטוח רכב אצל רחל אמנו, סגולת תפילת הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זיע"א והפעילות בקרב החיילים שהביאה לסיומה הטוב של הדרמה המתחוללת במחסום ארז שברצועת עזה

הצעקות שלו הפרו את דממת חצות ליל, הוא לא הסכים להרגע.
ככל שניסה הרב קלוגר להרגיע את מר לופשטיין הלך וגבר זעמו, וכמובן צרחותיו עלו לטונים גבוהים בהתאם.
הרב קלוגר ביקש ממנו לצאת עמו מחוץ להיכל אהל רחל אמנו, ושם בפינת הפרוזדור ליד דלת הברזל הכחולה בכניסה לקבר רחל, עמד והרעיף עליו דברי חיזוק ואמונה.
צלצול הטלפון קטע באחת את שיחתם הלוהטת. ומשאך פצה את פיו המפקד הצבאי מרצועת עזה שהיה על הקו, נדהם מר לופשטיין, ומרוב הלם לא הצליח שוב להוציא הגה מפיו. מה היה תוכנה של אותה שיחה קצרה בת שתי משפטים שהפכה את מצב רוחו מן הקצה אל הקצה?
אך בל נקדים את המאוחר.
תחילתו של סיפור בהחלטה של משפחת לופשטיין מראשון לציון, לרכוש רכב חדיש ומפואר.
אמונה יוקדת היתה מאז ומתמיד נחלתם של משפחת לופשטיין, מאז ומתמיד היו קשורים מאד לקבר רחל, הם השתדלו לבקר תכופות בקבר רחל ואף היו שותפים קבועים בהחזקת מוסדות קבר רחל, וכמובן קיבלו חזרה את מלוא התמורה, בזכות רחל אמנו ראו ישועות על כל צעד ושעל.
משהתברר להם הסכום הגבוה שנדרשים הם לשלם עבור ביטוח הרכב, גמלה בלבם החלטה כי במקום לשלם את התשלום היקר לחברת הביטוח יעבירו מעתה כל חודש את הסכום הזהה לקבר רחל.
הם עשו מעשה, התקשרו למוקד קבר רחל, והתחייבו בהוראת קבע על סך 220 ₪ למשך 12 חודשים. התשלום הראשון היה (לפי התאריך הלועזי) 20/08/2011. הרכב נסע על הכביש בבטחה על מי מנוחות באותה מידה ממש שהחיוב החודשי נסע וזרם בצורה שוטפת.
ביום ג' אלול [21/08/2012] ישב מר לופשטיין וסעד את ארוחת הבוקר יחד עם בני משפחתו, לפתע העירה לו זוגתו: אתה יודע? היום תמו 12 החיובים שהתחייבנו לקבר רחל כדמי ביטוח לרכב, זה הרי ממש מדהים לספור לאחור ולהתבונן כי לא נרשמה שום תקלה או נזק קל ככל שיהיה לרכב, לא נרשמה שום בעיה בתחום הדוחו"ת והקנסות, פלאי פלאות, כוחה של רחל אמנו!
"טוב שהזכרת לי, צריך לחדש את החיוב לשנה הבאה, אעשה זאת בעזר ה' בערב לאחר שאחזור מהעבודה", חתם מר לופשטיין את השיחה. לבש את מעילו ואץ לדרכו.
עודו נוסע ברכבו, עולה ירושלימה למקום עבודתו בהר החוצבים, בפנייתו ימינה לכיוון כביש גולדה מאיר, ממתינה לו הפתעה, שוטר חמור סבר מנופף לו בידו להיצמד הצידה ולעצור.
"רשיון בבקשה" דורש השוטר ותוך כדי רושם לו דו"ח, 1000 ₪. בקבוק ריק התעופף מחלון רכבך לעבר הכביש והנך מואשם בעבירת השלכת פסולת. בכל כוחו ניסה להתגונן כי חלה כאן טעות וכי לא מרכבו נזרק הבקבוק.
הויכוח בין מר לופשטיין לבין השוטר נמשך כמה דקות, אשתו הגברת לופשטיין שישבה לצידו מלמלה לו: "אתה רואה, רחל אמנו שולחת לך תזכורת על אתר". "נו, התקשרי כבר לקבר רחל" הוא משיב לה בקוצר רוח. בעודו מתחנן על נפשו עשתה הגב' מעשה, שלפה את הפלאפון וחייגה למוקד 1-800-800-863. שיחה קצרה שהמוקדנית לא העלתה בדעתה באילו רגעים סוערים היא מתבצעת, שלום מדברת חנה לופשטיין, אנו מעונינים להמשיך את הוראת הקבע לעוד 12 חודש, תודה, שלום.
תאמינו או לא תאמינו, זה מה שקרה, תוך כדי שיחה הפך השוטר את עורו, הוא פונה אליו: "תשמע טוב, הפעם אני לא רושם לך דו"ח אבל תיזהר להבא, הבנת? סע לשלום!".
הם המשיכו לדרכם והוראת הקבע הלכה ונסעה אף היא על מי מנוחות.
עד לאותו יום קודר, בו מתרחשת הפגישה הקולנית במתחם קבר רחל בה פתחנו את סיפורינו.
ערב קודם לכך, עלו בני המשפחה כמנהגם מידי פעם לתפלה בקבר רחל, שפכו שיח, התחזקו בקבלת עול מלכות שמים לדבוק במידותיה ודרכיה של רחל אמנו, וחזרו שמחים ומאושרים.
בשהייתם בקבר רחל נגשו לבקש את ברכתו של הרב קלוגר, הוא הגיש להם את התפלה המיוחדת של קבר רחל, ואף הראה להם כי מצורפת אליה תפלתו של הרבי הקדוש רבי אלימלך מליז'ענסק זיע"א אשר ישנה סגולה בדוקה ומנוסה לאמר תפילה זו במשך ארבעים ימים רצופים, מר לופשטיין לא חושב הרבה, יהודי מאמין, לוקח את התפלה ומוסר אותה לידי בנו היושב במושב האחורי.
ויהי ממחרת בבוקר מר לופשטיין מתעורר משנתו בהרגשה לא טובה, הוא פונה למרפסת לשאוף אויר צח ולפתע חשכו עיניו, הרכב היוקרתי איננו, הוא מנסה לגרד את זכרונו שמא החנה אותו אמש לאחר שחזר מהתפלה בקבר רחל, בחניה האחורית, הוא מדלג את גרם המדרגות ויורד לבדוק, אולם לשוא, הרכב איננו!!!
הוא חוזר הביתה נסער ומתנשף, ניסה לזרוק צעקות לכל עבר, נו, איפה רחל אמנו?
את הטלפון הראשון עשה למשטרה, ואילו את הטלפון השני למוקד קבר רחל, הוא ניסה לפתח ויכוח עם המוקדנית שלא הצליחה להרגיע את רוחו הסוערת, "אתה חייב לשוחח אישית עם הרב קלוגר" חתמה את השיחה.
לתפוס את הרב קלוגר כטלפון, משימה לא קלה. משלא הצליח בכך במשך שעות היום החליט להזמין מונית ולעלות לקבר רחל, שם בחצות לילה אכן תפס את הרב קלוגר על משמרתו, והחל לפרוק את צערו ולשפוך את שברון לבו.
הרב קלוגר ניסה להאיר את עיניו בדיבורי אמונה ולהחיות את נפשו בנועם ההתחזקות, "דע והאמן כי הכל לטובה", אך ככל שהרבה לדבר הלכו וגברו יסורי מצפונו ותסכוליו. "איפה הכח של רחל אמנו?" הם פנו יחדיו לעבר המצבה שפכו שיח כמה דקות ושוב יצאו והמשיכו בשיחתם הקולנית כשהרב קלוגר מנסה להרגיע את נפשו הסוערת.
כאמור, שיחת טלפון קוטעת את שיחתם רווית הכאב, "מעניין מיהו זה המתקשר בשעה 2:30 לפנות בוקר? מהרהר מר לופשטיין בקול. "בעצם, הרי כאן פועל המוקד 24 שעות און ליין" הוא מיישב לעצמו את התמיהה.
על הקו, לא אחר מאשר מפקד חטיבת צה"ל במחסום ארז שברצועת עזה. "שלום הרב קלוגר" הוא פותח את השיחה בנימה ידידותית. "מה שלומך אחי היקר? אנחנו מתגעגעים אליך" עונה לו הרב בקול נרגש. ידידות עמוקה נרשמה ביניהם, טרם עבר למחסום ארז היה שירותו בצה"ל היה בקבר רחל, שם משקיע הרב קלוגר פעילות עניפה לטובת החיילים וחיזוקם וקשרים אדוקים שנוצרים ביניהם נשמרים לאורך שנים ואף מביאים רבים מהם להתחזק בחיי תורה ומצוות.
"שמע הרב קלוגר, אולי ידוע לך על רכב מסוג B.M.V. אולי קשור משהו אליך, או למוסדות קבר רחל?
כאן פונה הרב לבן שיחו מר לופשטיין: תגיד לי הרכב שלך הוא מסוג B.M.V.? כן.
שחורה? כן!
שמונה מושבים? כן!
מושב לתינוק מאחור? כן!
אז בעצם זה הרכב שלך!!!!
הלה חשב שהוא מתמוטט, רגע, איך ?, מה?
וכאן החל המפקד לגולל בפניהם את ההתרחשות המעניינת:
לפני כשעתיים הגיע כאן למחסום רכב זה מסוג B.M.V. שני בני מיעוטים ישבו בתוכו, איני יודע להסביר למה, אבל התחושה שלי היתה כי מדובר ברכב גנוב, הם היו מצוידים במסמכים אורגינליים ותקפים, עצרנו אותם בצד, ישבנו ובדקנו את המסמכים הלוך ושוב, שום דופי לא נמצא במסמכים, יש לנו אמנם מידע על כנופיית גונבי רכבים שחברו לזייפנים שעושים עבודה מקצועית ברמה גבוהה במיוחד שקשה מאד לגלות את תרמיותיה, אולם כאן לא הצלחנו למצוא שום עילה במסמכים אלו, ועם זאת לא הייתי רגוע לאשר להם את המעבר.
ניגשתי לבדוק את הרכב, פתחתי את הדלת האחורית, התכופפתי לעבר הריצפה והנה צדו עיני את העלון שלכם "תפלה לאומרה בקבר רחל", מה להם לערבים ולתפלה בקבר רחל???? באותו רגע החלטתי סופית, הרכב הזה גנוב!
החיילים ניסו לחשוב איך ניצור קשר? איך נוכל לעלות על עקבות בעליו האמיתי של הרכב, ואז אמרתי, פשוט, ארים אליך טלפון, הלא מאז ימי ידידותינו בקבר רחל יודע הנני כי שעות אלו הינם אצלך לילה כיום יאיר.
"תראה כמה גדול ה', בעל הרכב עומד כאן לידי, ממש ברגעים אלו" קוטע הרב קלוגר את שטף דיבורו של המפקד.
"מ-ה? באמת?" המפקד היה נדהם מגילוי ההשגחה הפרטית של הבורא ית"ש בצורה כה מוחשית וברורה.
ואילו מר לופשטיין לא ידע את נפשו. בצורה ספונטנית ניגש לעבר המצבה של קבר רחל והתייפח בבכי נרגש: "אמא, אמא, תודה אמא, סליחה שלא הייתי רגוע מספיק באמונתי, סלחי נא לי".
תודה אמא!