התפילה אצל קבר רחל

תפילה מספר שערי דמעה


אָנָּא מֶלֶךְ מָלֵא רַחֲמִים, הִנְנִי בָּאתִי הַיּוֹם לְהִשְׁתַּטֵּח עַל קֶבֶר רָחֵל אִמֵּנוּ. שֶׁתְּזכֵַּנִי מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים שֶׁעָשְׂתָה כָּל יָמֶיהָ וּלְמַעַן זכְוּתָהּ וְצִדְקָתָהּ וּתְפִלָּתָהּ שֶׁזּכַָרְתָּ לָהּ בִּהְיוֹתָהּ עֲקָרָה וַתִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר; וַיִּזכְֹּר אֱלֹקִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹקִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ (בראשית ל, כב). וּלְמַעַן צִדְקַת לְבָבָהּ אֲשֶׁר עָשְׂתָה עִם אֲחוֹתָהּ לֵאָה, שֶׁמָּסְרָה לָהּ הַסִּימָנִים כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּבוֹשׁ. כֵּן תִּזכְֹּר לָנוּ זכְוּתָהּ וְצִדְקָתָהּ עָלַי וְעַל כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל. שֶׁתְּקַבֵּל אֶת תְּפִלָּתֵנוּ וְתַאֲזיִן שַׁוְעָתֵנוּ מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים לְפָנֶיךָ, וּתְמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹת לְבָבֵנוּ לְטוֹבָה וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי קֶדֶם, וְהַטֵּה אָזנְךָ וּשְׁמַע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שׁוֹמְמוֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי הָיִינוּ לַעַג וָקֶלֶס בַּגּוֹיִם, וְאוֹמְרִים אֵין תּוֹחֶלֶת וְתִקְוָה. וְאִם לֹא לְמַעֲנֵנוּ, לְמַעַנְךָ פְּעַל, עַד מָתַי עֻזּךֶָ בַּשֶּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְּיַד צָר:

וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֵינוּ זכְִרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאָבִינוּ יַעֲקֹב קָּבַר אֶת רָחֵל אִמֵּנוּ בַּדֶּרֶךְ, הָיָה עַל פִּי הַדִּבּוּר. כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה לְעֶזרְָה לְבָנֶיהָ, כְּשֶׁהִגְלָה אוֹתָם נְבוּזרְַאֲדָן וְהָיוּ עוֹבְרִים דֶּרֶךְ שָׁם, יָצְאָה רָחֵל אִמֵּנוּ מִקִּבְרָהּ וּבִקְּשָׁה עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, קוֹל בָּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַּמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ. וְאַתָּה ד' אֱלֹקֵינוּ, הֵשַׁבְתָּ לָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, כֹּה אָמַר ד' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ד' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב, וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם (ירמיה לא, יא- טז). מָה נֹאמַר, ומַה נְדַבֵּר, אִם עַל גָּלוּת רִאשׁוֹן שֶׁהָיָה רַק לְשִׁבְעִים שָׁנָה הִרְעִישָׁה רָחֵל אִמֵּנוּ אֶת הָעוֹלָם, מָה תֹּאמַר עַתָּה בְּגָלוּת הַמַּר וְהַנִּמְהָר הַזּהֶ אֲשֶׁר זהֶ אֶלֶף וּתְשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה שֶׁאֲנַחְנוּ בְּגוֹלָה אַחַר גּוֹלָה מְפֻזּרִָים וְנִדָּחִים בְּאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ תַּחַת עֹל מְלָכִים וְשָׂרִים, וַאֲנַחְנוּ שְׁפָלִים וְנִבְזיִם וּכְקוֹצִים כְּסוּחִים אָנוּ בְּעֵינֵיהֶם, וּבְכָל יוֹם קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מֵחֲבֵרוֹ, וְעִקַּר כַּוָּנָתָם לַעֲמֹד עַל נַפְשֵׁנוּ לְהַעֲבִיר דַּת תּוֹרָתֵנוּ הַק', וְלֹא יִזּכֵָר לָהֶם שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד, גַּם עַל תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן נָתְנוּ עֵינֵיהֶם הֵיאַךְ לְהַעֲבִירָם מֵאֱמוּנָתָם הַמֻּחְזקֶת לָהֶם מֵאֲבוֹתֵיהֶם, מָה תֹּאמְרִי רָחֵל אִמֵּנוּ, אֵיךְ תּוּכְלִי לָנוּחַ בְּקִבְרֵךְ? הָקִיצִי וּתְעוֹרְרִי לִישֵׁנֵי חֶבְרוֹן וּמֹשֶׁה רַעְיָא מְהֵימְנָא וְכָל אֲבוֹתֵינוּ הַק'. עִמְדִי נָא, הִתְיַצְּבִי נָא, חֲלִי פְּנֵי כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ בְּעַד שְׁאֵרִית פְּלֵטַת עַמֵּךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים, בְּדוּדִים וּשְׁדוּדִים. שְׁפָלִים וְנִבְזיִם. נְתוּנִים בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ. וּבָנַיִךְ בּוֹז יָבֹזוּ! עַד מָתַי לֹא תְּרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל אַרְצֶךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ! הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבַּיִת. הַהֵיכַל וְהַר הַבַּיִת הָיָה לְשָׁמִיר וְשַׁיִת. עָלָה כֻּלּוֹ קִמְשׁוֹנִים. כִּסּוּ פָּנָיו חֲרוּלִים, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בּוֹ (וְאוֹיְבֵינוּ פְּלִילִים, וּבָאוּ בּוֹ פְּרָצִים וַיְּחַלְלוּהוּ, בְּבֵית תְּפִלָּה כָּל עָרֵל וְטָמֵא נוֹתֵן תְּפִלָּה). וְהָעִיר הַקְּדוֹשָה רַבַּת הַמַּעֲלוֹת עִיר אֱלֹקִים סֶלָה הִנֵּה הִיא עַתָּה שַׁמָּה וּשְׁאִיָּה, וְאִם אֲנַחְנוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ וַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ גָּרַמְנוּ אֶת כָּל אֵלֶּה, הֲלֹא אַתָּה בַּעַל הָרַחֲמִים, הַלְּעוֹלָמִים תִּזנְַח וְתֶאֱנַף לָנֶצַח! אַתָּה תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְּנָהּ כִּי בָּא מוֹעֵד:

לָכֵן בָּאנוּ לְפָנֶיךָ בִּכְפִיפַת קוֹמָה, וּבְהַכְנַעַת רוּחַ וּבְשִׁפְלוּת הַנֶּפֶשׁ וּבִשְׁבִירַת לֵב, שֶׁתִּזכְֹּר לָנוּ זכְוּת אֲבוֹתֵינוּ הַק' וּזכְוּת הַצִּדְקָנִית רָחֵל אִמֵּנוּ, וּתְכַפֵּר לָנוּ אֶת כָּל חַטֹּאתֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ, שֶׁחָטָאנוּ וְשֶׁעָוִינוּ וְשֶׁפָּשַׁעְנוּ לְפָנֶיךָ, וְתַעַזרְֵנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְתַאֲרִיךְ יָמֵינוּ בַּטּוֹב וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּנְּעִימִים עַל הָאֲדָמָה אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ. כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִלְמֹד וּלְלַמֵד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַּלְמוּד תּוֹרָתְךָ וּמִצְווֹתֶיךָ בְּכַוָּנָה שְׁלֵמָה וּרְצוּיָה בְּלִי שׁוּם טִרְדָּה, וְתָסִיר מִמֶּנּוּ וּמִכָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל כָּל מִינֵי חֹלִי (וּבִפְרַט מֵהַחולֶֹה פב"פ). וְתֵן לָנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת הַגּוּף, שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹד אוֹתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה בְּלִי רִפְיוֹן, וְתֵן לָנוּ פַּרְנָסָה טוֹבָה וּגְשָׁמִים בְּעִתָּם, שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת מְבֹרֶכֶת בְּכָל מִינֵי תְּבוּאוֹת וְכָל מִינֵי פֵּרוֹת וְכָל מִינֵי יְרָקוֹת, וְתֵן סִפּוּקֵנוּ, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד דֵּי מַחְסֹרוֹ, וְלֹא יֶחְסַר לָנוּ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וּתְזכֵַּנוּ לְגַדֵּל אֶת בָּנֵינוּ (וּבִפְרַט פב"פ) (וּמִי שֶׁיֵּשׁ לו בָּנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ, יאֹמַר: וּתְזכֵַּנִי לִשְׁמֹעַ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת מִבָּנַי וְכוּ') (וִיפָרֵט כָּל אֶחָד מִקְּרובָֹיו וּמְיֻדָּעָיו). שֶׁתַּצְלִיחַ לָהֶם בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, וְהִנֵּנִי נוֹתֵן בְּלִי נֵדֶר (על פי דעת הרבנים נכון לנדב למוסדות קבר רחל ומסוגל לברכה וישועה) לְעִלּוּי נִשְׁמַת רָחֵל אִמֵּנוּ. וְנִשְׁמַת רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, וְנִשְׁמוֹת כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים (וּלְהַצְלָחַת בָּנַי פב"פ). שֶׁיַּאֲרִיכוּ יְמֵיהֶם וּשְׁנוֹתֵיהֶם וְלֹא יָמוּת שׁוּם אֶחָד מִבְּנֵיהֶם בְּחַיֵּי אֲבִיהֶם וְאִמָּם. וְיִזכְּוּ לְבָנִים צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים בְּכָל מִדּוֹת טוֹבוֹת וְתַזמְִין לָהֶם זוִּוּג כָּשֵׁר וְרָאוּי לָהֶם, וְלֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִשָּׁמַע שׁוּם שֶׁמֶץ וּפְסוּל בְּזרְַעֵנוּ וּבְמִשְׁפַּחְתֵּנוּ. וְנִזכְֶּה לִרְאוֹתָם יַחַד בְּקִבּוּץ גָּליֻּוֹת וּגְאֻלָּה שְׁלֵמָה בַּעֲגָלָא וּבִזמְַן קָרִיב, אָמֵן סֶלָה. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ד' צוּרִי וְגֹאֲלִי: