תפילה ופיוט-ספר חסדי דוד

זכות רחל. זכות האל. לבניך הנדודים:
שהכניסה את צרתה. לחופתה. בליל שמורים:
והיא נחבתה. תחת מטתה. וענתה משם. דברים:
את קול שועתה וזעקתה. הקשיבה נא משחקים:
קול ברמה. מפיל חומה. הנשמע למרחקים:
מיללת. ושואלת. הנקברת. בפרשת דרכים:
איה יוסף. איה חופף, אהה לי על. בן נעורים:
איה בן אוני לא ראני. ולא ינק. מהדדים:
הלכה לשאול.מאבות כל.איפא בני היקרים:
לכי שאלי.לבן עמרם קבור בהר. העברים:
בני משה.אל תחשה. אן נטשתה. העדרים:
וקול מקבר. נשמע מדבר. בנהי וקול. תמרורים:
למה דודה. את נודדה. לחפש בהרים:
אני נחוצה. לגדור פירצה. לא עת הרבות. דברים:
משה ענה. במגנה. ליהושע. בנך מסרתים:
יהושע בני. ענני אנה המה. השבטים:
למול בכייתה. וצעקתה. בכה גם הוא. לעמתה:
וקול בכיתם. ושועתם. עלתה לשמי. מרומים:
דומי אמי. מעט רגע. פן אמות. ואגוע:
אני מסרתים לזקנים. ולמלכי דוד. הרועים:
הלכה משם. בחפזון. ובאה לקברי. עיר ציון:
ואמרו לה. במקדש מכון. שם תבקשים. ושם תמצאים:
וכראות רחל. כי אין חומות וחל. ואבני מקדש. הם שרופים:
ואין כהנים. ולוים. ואין ארון. וכרובים צעקה מר. חמרמר. וחלצה מרגלה. מנעלים:
וקרעה את כתונת פסים. והצעיף ומעילים:
ושק חגרה. עלי בשרה. ונתגלגלה. בין סלעים:
וטפחה יד. על בן נכבד. אשר נאבד בין העמים:
וקשרה חבל. על עם חבל. ועשתה מספד כתנים:
קפצה בחפזון. לאל עליון. ובקעה את כל. הרקיעים:
ועלתה למעון. לרום חביון. ועמדה לפני. צור עולמים:
ותבעה עלבון, של עם ציון, בשק ובכי. ובתחנונים:
אנא אבי. לקול כאבי. תפנה אלי. ברחמים:
צור תעודה. האם עדה. תהיה אבודה. לעולמים:
ואיך כלה. מחיק בעלה. תגרש אותה . למרחקים:
ואיך שלחתה האם מקן. ולא לקחת. הבנים:
ואיך נטשת הצאן תועים. בין אריות. ולבאים:
ואיך תדום. לבני אדום. המקריבים. מהם זבחים:
האם לא תם. עון פשעם. בידי מים. הזדונים:
האם מצער לפניך. אלף שנים בעיניך:
ואלף שני. נטה לערוב. ולא חדל. המכאוב:
ואיה אות. הפלאות. וחשבון מועד. מועדים:
מתי תרחם. מתי תנחם. ואתה דוחה. מיום לימים:
אל איום. תנה פדיום ולא תדחה. עוד בדברים:
קולי יוצא מעל כסא. דומי בתי. כלת איתנים:
מנעי דמעה מעיניך. ואת חיכך. מתחנונים:
כי מרוב שיחך ובכיתך, נדדו כל העליונים:
והו"א עלה עד מעלה. ונכמרו הרחמים. ולא אדום עדי אקום, דמי עבדי הנשפכים:
ובזמן קצר אהיה קוצר. ובוצר. כל הרשעים:
אגזור אבנא. תמחי צלמא. ותדיק יתיה. לרסיסים:
ואפתח תיבות. הסתומות. של נשמות. הבלועים:
קומי אורי. התנערי. ולבשי בגדיך. היקרים:
גם קול עמי. ולאמי. הם מתודים. ואומרים:
אם עונינו. ענו בנו. עשה נא למען שמך:
זכרנו ה' ברצון עמך: